רס"ן גלעדי גדעון
נפל ביום 16/10/1973 "החווה הסינית", גדוד 407.
גדעון, בן עדה ודוד, נולד ביום כ"ב בטבת ת"ש (3.1.1940) בקיבוץ אשדות-יעקב. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו ואחרי-כן למד בכפר-יהושע ובשיכון עובדים "נווה עוז" שליד פתח-תקוה. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי "כדורי". גדעון היה תלמיד טוב, סקרן ותאב-דעת. כן היה פעיל בתנועת "מחנות העולים" בקן פתח-תקוה. הוא היה חובב ספורט ונחשב ספורטאי טוב, בעיקר בתחום השחייה והדיג התת-מימי. אך לא רק בגוף מוצק ותמיר ניחן גדעון, אלא גם בנפש רגישה. הוא היה חובב- שירה ובנעוריו משך בעט-סופרים וחיבר שירים על אהבה, על הטבע ועל מרחבי הארץ שכה אהב. מטבעו היה אינדיווידואליסט, חסר-פשרות, מסוגר ורציני, בעל אופי חזק, עקשן ועשוי ללא-חת. אך עם כל זאת היה רגיש ורומנטי. תמיד מוכן היה לעזור לזולת ולתת מעצמו למען מטרות, שנחשבו ראויות בעיניו. בזכות כנותו, יושרו הרב ויחסו ההוגן לבריות, היה אהוד על חבריו, והם כינוהו בשם חיבה "שטקר".
גדעון גויס לצה"ל בסוף יולי 1958, לאחר תום לימודיו התיכוניים, והצטרף לגרעין נח"ל. הוא שירת ביחידת נח"ל-מוצנח, ולאחר שהשלים קורס מש"קי תול"ר הוענקה לו דרגת סמל-ראשון.
לאחר שהשתחרר משירות החובה למד שנה בקורס לקציני-מכונה בחיפה והחל לעבוד בחברת "מקורות" באזור הצפון. בשנת 1961 נשא לאישה את חברתו רות וכעבור שנה נולד הבכור דגן. בין השנים 1962 ו-1964 עבד ב"חברת ים-המלח" בסדום, במפעל בניית הסכר, כמכונאי של גוררת-דוברות. אחרי-כן עקר עם משפחתו לאשקלון, שם החל לעבוד כמכונאי בחברת "מנועים ודחפורים". כעבור זמן סיים קורס למנהלי-מוסכים ועמד לפתוח מוסך עצמאי. כשפרצה מלחמת ששת הימים גויס גדעון והשתתף בקרבות במסגרת יחידת הצנחנים שלו. בקרבות מלחמת ששת הימים נפל אחיו, אמנון, ועקב זאת התגייס גדעון לצבא-הקבע והתנדב לשרת בחיל-השריון, שבו שירת ונפל אחיו. לאחר שעבר הסבה מקצועית, סיים קורס קצינים, קורס קציני-שריון וקורס מפקדי פלוגות שריון. בתקופת מלחמת-ההתשה הוצב בסיני, בתפקיד מ"פ טנקים וקמב"ץ, ביחידה שבשורותיה לחם אחיו בנופלו, והוענקה לו דרגת סרן. הוא היה קצין יעיל, מסודר, ובעל כושר-ארגון. בחוות- דעת תקופתיות הנהוגות בצה"ל הגדירוהו מפקדיו כ"קצין ממושמע, מסור לעבודתו, בעל יכולת טכנית גבוהה, עקבי, ישר והוגן". אחדים ממפקדיו ציינו, כי יהיו מוכנים לעשות כל מאמץ כדי לקבלו לתפקידים קרביים ופיקודיים. מפקדו כתב עליו: "דרך לחימתו האופיינית הייתה: תמיד אמיץ וחסר-סבלנות והעיקר בשבילו – לפרוץ קדימה". הוא היה קפדן ביחסו אל פקודיו, לא לשם שררה, אלא מתוך החשיבות שהועיד למילוי הוראות ולקיום המשמעת, למען ביצוע מושלם של המשימות שהוטלו על יחידתו. בשנת 1970 השתחרר משירות הקבע ובאותו זמן נולד בנו השני, ערן. במלחמת יום הכיפורים השתתף גדעון בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) הוביל את פלוגתו בקרב לפתיחת ציר "טרטור", במסגרת המאמץ לפתוח נתיב לתנועת כוחותינו אל מעבר לתעלת סואץ. באזור צומת "טרטור-לכסיקון" נתקלה הפלוגה במארב של המצרים. במהלך הקרב נפגע הטנק של גדעון והוא עבר לפקד מטנק אחר. הכוח המשיך במילוי משימתו ותקף את הצומת פעמים מספר, למרות הפגיעות הרבות שחזר וספג, עד שנותרו בו רק שני טנקים תקינים. בטנקים אלה פרץ לבסוף גדעון בציר "טרטור" מזרחה ופינה את הדרך לכוחות הצנחנים שנעו אחריו. במהלך הקרב נפגעו גם טנקים אלה וגדעון נהרג בעת ביצוע המשימה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית- שאול ונטמן סמוך לקברו של אחיו, אמנון ז"ל. השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ואחות.
לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו "עיטור הגבורה" על "דבקות במשימה, כושר- מנהיגות למופת, אומץ-לב וגבורה עילאית".
הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ולזכר אמנון אחיו, שכלולים בה דברי-חברים על דמותו וכן שירים מפרי-עטו, כגון: "למה? ולמה? – תשאל תהגה המשפט / וכי ישנה התשובה לשאלה? / כי היות האדם מין יצור מן החי, / ומיהו ומהו, ואין השלמה / ופחד וחיל, ורבים סביב / ומהומה ומבוכה ותוהו. ענות סבוכה / ענות השאול והצל בסימן שאלה. / אור דולק וכבה, ויום הולך ויום בא… " ובשיר אחר, ששלח לאחותו, כתב: "בואי אחותי ונבכה יחד / אם לצחוק לא נוכל עוד / כי הלילה בחוץ עם הרוח / ואין חום מסביב ובתוך צלמוות / רק עשן מן האש עוד נותר לרגע / וכוכב מיותר הוא האור שנשאר. / בואי אחותי ונבכה יחד / או גם חום הדמעות הוא מותר;"!? הוריו הנציחו את זכרו במפעל-הנצחה בבית-ספרו; בעיתון "במחנה" פורסמה רשימה בשם "כעמוד השחר", על דרכו של גדעון בצבא ועל לחימתו, שבזכותה הוענק לו "עיטור הגבורה;" בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסמה כתבה בשם "היו לי שני אחים… " עליו ועל אחיו אמנון, מפי אחותם תמר.
פעמיים היכה הגורל במשפחת גלעדי. האח הצעיר היה ההרוג הראשון של מלחמת ששת הימים כעבור שש שנים נהרג האח הבכור גדעון במלחמת יום הכיפורים.
פעמיים נאלצה תמר, התאומה של אמנון, להודיע להוריה את בשורת איוב. היא בחרה להמשיך לחיות, למרות הכאב הנורא
"אבל הזמן לא מרפא. גם 50 שנה אחרי אמנון וכמעט 44 שנה אחרי גדעון, אני חולמת עליהם מידי פעם"
כתבתו של ערן נבון ישראל היום 26/05/2017
אין לי פנאי, צריך לפתוח את הציר – קבע המפקד ונעלם
כתבה אודות לחימתו של רס”ן גדעון גלעדי ז”ל בליל 15-16 לאוקטובר 1973
עתון "במחנה" גליון 35-36 09/05/1975
"היו לי שני אחים… " כתבה על גדעון ועל אחיו אמנון, מפי אחותם תמר
ידיעות אחרונות יום רביעי, ב' אייר תשל"ד 24/04/1974
הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ולזכר אמנון אחיו, שכלולים בה דברי-חברים על דמותו וכן שירים מפרי-עטו, כגון: "למה? ולמה? – תשאל תהגה המשפט / וכי ישנה התשובה לשאלה? / כי היות האדם מין יצור מן החי, / ומיהו ומהו, ואין השלמה / ופחד וחיל, ורבים סביב / ומהומה ומבוכה ותוהו. ענות סבוכה / ענות השאול והצל בסימן שאלה. / אור דולק וכבה, ויום הולך ויום בא… " ובשיר אחר, ששלח לאחותו, כתב: "בואי אחותי ונבכה יחד / אם לצחוק לא נוכל עוד / כי הלילה בחוץ עם הרוח / ואין חום מסביב ובתוך צלמוות / רק עשן מן האש עוד נותר לרגע / וכוכב מיותר הוא האור שנשאר. / בואי אחותי ונבכה יחד / או גם חום הדמעות הוא מותר;"!?
אמנון גלעדי וגדעון גלעדי
שרים לזכרם בכנסת ישראל , יום הזכרון לחללי צה"ל 2011
היינו בקשר משפחתי הדוק עם משפחת גלעדי דוד ועדה אני זוכרת את היום הזה שאמנון נפל זה היה נורא. גדעון ועמיחי יצאו יחדיו בצהרי יום הכיפורים למלחמה ושניהם לא שבו גדעון נהרג ב- 16.9 ועמיחי ב19,9 . יהיי זכרם וזכרם של כל הגיבורים ברוך . אמן!
דליה כחלון 11/10/2019
אח גיבור
אמנון גלעדי מאשקלון נפל ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, 5.6.1967 אחיו גדעון הגדול ממנו החליט לעזוב את הצנחנים ולעבור הסבה לשריון. לימים מצא את עצמו מגיע למלא את תפקידו של אמנון כמפקד אותה פלוגה.
במלחמת יום הכיפורים גדעון שובץ כמפקד פלוגה בחטיבה 600, גדוד 407. בליל הקרב על צומת טרטור לקסיקון 15-16 באוקטובר, גדעון נלחם עם פלוגתו בקרב גבורה שהתנהל קנה אל קנה מול הטנקים המצריים, בערפל שלא איפשר ראייה ממרחק אפס לפעמים.
גדעון ניהל קרב גבורה ממש ועל כך גם קיבל את אות הגבורה.
המשפחה באשקלון ביצעה מספר פעולות הנצחה לזכר שני האחים, חלקן לא שגרתיות. ספר בשם "רסיסי חיים", חברים לעבודה של עדה גלעדי רשמו את האחים בספר הזהב של הקרן הקיימת, קהילה בניו יורק כתבה ספר תורה לזכר גדעון, מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב הקדיש פינה מיוחדת לזכר השניים ועוד. רשימה חלקית בלבד. עיריית אשקלון הקדישה כיכר לזכרם – כיכר הגבורה, בדרך היורדת לפארק הלאומי.
לכאב אין פעולת מניעה, על לכתם של שני בנים שהותירו אחות אחת לבדה. תמר, התאומה של אמנון.
עופר עידן 08/10/2019
דגן בנו של אחי הבכור גדעון, מספר על אביו ועל דודו, אחי התאום אמנון שנפלו במלחמות.
כמה גדול העצב. לגעגועים אין סוף.
סרט לזכרם של האחים אמנון גלעדי וגדעון גלעדי מאתר הגבורה
תמר גלעדי 07/05/2014
דוד גלעדי מאשקלון איבד את שני בניו אמנון נהרג בששת הימים וגדעון המ"פ שלי נהרג על צירי הצליחה והחווה הסינית ביום הכיפורים.ביום 7 לאוקטובר 1979 חנכנו את האנדרטה ביער המגינים לזכרם של חברינו שנפלו במערכה . אצטט מספר משפטים מדבריו של דוד גלעדי בנוכחות מפקד החטיבה שלנו טוביה רביב ושל שר הבטחון דאז אריאל שרון שגדוד 407 היה שייך לאוגדה שלו במלחמה:"אינני יודע אם יכול אני להעלות את צוואת יקירינו ברגעי מלחמתם האחרונים הם בקשו שאנו ,העם והמדינה נישאר איתנים זקופים בונים מגינים ולוחמים על כל הקדוש שעליו מסרו את נפשם …הבא נשיל מעלינו את המבוכה ששונאינו ואויבנו ולצערנו גם בעזרת מתי מספר מבני עמנו התועים והמטעים-מנסים לזרוע מבוכה לרפות ידים להגביר פחדים לעורר דאגה בדבר עתידנו ויוצרים שינאת אחים……ולכל אלה השואלים יום יום שעה שעה ומה יהיה בסוף?נאמר:לחיי עם אין סוף.העם חרת על דגלו את קדושת החרות והחיים עם זה ניעור,ועם זה יחיה לעד. זיכרו את התאריך 7 לאוקטובר 1979.
דוד גרבורג 25/08/2018
דוד שלום לך,
זוכרת כמו היה אתמול את הטקס. אבי, דוד גלעדי, כבר איננו . הוא הקדיש את כל כולו, לאחר נפילת אמנון וגדעון, להנצחתם.
הספרים שהוציא ודבריו באזכרות לאורך השנים, נשארו לדורות.
תודה לך. תמר.
רוב הצילומים הם מגדוד 79 מחודש מרץ 1970 במחנה בביר גפגפה. גדעון מ"פ ב'. אני באותה תקופה מט"ק בפלוגה. התמונה עם כובע גרב צולמה מצפון לפירדאן בחודש אפריל 1970 בו שקעו כמה טנקים על דרך עפר בוצית צמוד לסוללה שהיו בדרכם לפתוח בירי יזום על המצרים מעבר לתעלה.
יהודה בריל 30/04/2018
תמונות של גדעון מהצבא (התמונות באדיבותו של דגן גלעד בנו של גדעון)
תמונות של גדעון מבית הספר כדורי
לחצות את הכנרת היה אתגר לא פשוט.הוא עשה זאת. תמיד
אהב אתגרים…
תמר גלעדי 01/05/2018
החודש, בחודש פברואר לפני 48 שנים במלחמת ההתשה התקיים טכס חגיגי בגדוד 79 בפלוגה ב' במחנה בביר גפגפה של החלפת מ"פיים בהשתתפות כל מפקדי וחיילי הפלוגה ובהשתתפות המג"ד סא"ל ינוש בן גל.
סגן גדעון גלעדי התמנה למ"פ ב' במקומו של סגן יוסי ברגר (רגב) שסיים את תפקידו בגדוד. גדעון שרת עד למינויו כקמב"ץ בגדוד.
אני זוכר את היום הזה כאילו היה זה אתמול. בשעות הבוקר הודיע המ"פ למפקדי הפלוגה שעומד להיערך טכס של החלפת מ"פים בהשתתפות המג"ד. כל המפקדים עם צוותי הטנקים התחילו להכין את הטנקים לטכס. לבסוף העמידו את כל הטנקים בשורה והקפידו מאוד שיהיו בקו ישר אחד. לא ידענו למה לצפות ונאמר לנו שהטקס יערך בשעות הצהריים.
בערך בשעה 15.00 הגיע ינוש לפלוגה יחד עם גדעון גלעדי כאשר כל המפקדים והצוותים עומדים בצורה מסודרת לפני הטנקים יחד עם אנשי החולייה הטכנית. ינוש הפתיע אותנו בהופעתו שהגיע ללא הדרגות על כתפיו. הטקס עצמו היה מרשים ובסופו עלו המפקדים והצוותים על הטנקים הניעו מנועים ויצאו לסיבוב קצר מסביב למחנה הפלוגה כהצדעה למ"פ היוצא סגן יוסי רגב (ברגר) ולמ"פ הנכנס סגן גדעון גלעדי. היו ימים…..
כמה תמונות מהטכס.
יהודה בריל 17/02/2018
אני מעלה כמה דברים על דמותו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל.
גדעון הגיע לגדוד 79 בחודש אוגוסט 1967 מהצנחנים בדרגת סמ"ר כדי לעבור הסבה לשריון בעקבות אחיו קצין השריון סרן אמנון גלעדי ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים במסגרת גדוד 46. לאחר ההסבה יצא גדעון לקורס קצינים וחזר לגדוד ושימש כמ"מ בפלוגה ג'. בשלב מאוחר יותר עבר קורס מ"פיים. בחודש אוקטובר 1969 התמנה לקמב"ץ בגדוד 79 ובחודש פברואר 1970 התמנה למ"פ ב'.
גדעון השתלב די מהר בתפקיד. אני הייתי בתקופה הזאת מט"ק בפלוגה. יאמר לזכותו שהוא ידע להתאים את עצמו לסגל הפקוד של הפלוגה והם התאימו את עצמם אליו. היחס שלו לסגל הפקוד היה חברי ולא מתנשא. הוא אהב לשתף את הסגל ברעיונותיו וידע גם לקבל במידת הצורך ביקורת בונה. הוא לחם במלחמת ההתשה.
שלושה דברים אפיינו את גדעון. אומץ הלב הבלתי רגיל, המטרה שהוגדרה לו הייתה מקדשת בעיניו את כל האמצעים על מנת להשיגה ותמיד להית ראשון בקרב.
יהי זכרו ברוך !
בתמונה אחרונה משרותו בגדוד 79 בחודש ספטמבר 1970 נראה גדעון בסוף מלחמת ההתשה בקו התעלה באיסמעיליה.
יהודה בריל 07/01/2018
עם חלוף השנים,הגעגועים והעצב רק גוברים ולשאלות איך
היינו היום… אין מענה.אהבתי
אותו,את אחי הבכור…
תמר גלעדי 07/01/2018
משפחה של גבורים.
גדלתי על הדמות של אמנון ז"ל, אחיו של גדעון, בספרו של טבת חשופים בצריח.
יהי זכרם ברוך
אילן ליפנר 07/01/2018
את גדעון ושלמה הכרתי לראשונה כאשר זימנתי אותם לאימון ההקמה של הפלוגה. התיאום בין השנים היה מושלם והם תקתקו את ההתארגנות של הפלוגה במהירות ויעילות שיא. אז ספרו לי כי השנים חברים ושותפים לעסק. הם יצאו ביחד למלחמה ונהרגו באותו הקרב באותו לילה קשה, ליל הצליחה. תמיד, כשאני חושב על השנים, עולה בזיכרוני המשפט הבא "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו".
יהי זכרם של שני החברים ברוך.
יוני נוקד 11/12/2017
אני מעלה קווים לדמותו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל בעת שרותו בגדוד 79 במלחמת ההתשה. גדעון שרת כמ"פ בחטיבת המילואים 600 ונפל במלחמת יום כפור בקרבות הקשים בפתיחת ציר טרטור – לכסיקון דבר שאפשר לצנחנים להגיע לאזור הצליחה. על לחימתו באותו לילה הוענקו לו לאחר מותו דרגת רס"ן ו"עיטור הגבורה".
גדעון הגיע לגדוד 79 בחודש אוגוסט 1967 מהצנחנים בדרגת סמ"ר כדי לעבור הסבה לשריון בעקבות אחיו קצין השריון סרן אמנון גלעדי ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים במסגרת גדוד 46. לאחר ההסבה יצא גדעון לקורס קצינים וחזר לגדוד ושימש כמ"מ בפלוגה ג'. בשלב מאוחר יותר עבר קורס מ"פיים. בחודש אוקטובר 1969 התמנה לקמב"ץ בגדוד 79 ובחודש פברואר 1970 התמנה למ"פ ב'.
גדעון השתלב די מהר בתפקיד. אני הייתי בתקופה הזאת מט"ק בפלוגה. יאמר לזכותו שהוא ידע להתאים את עצמו לסגל הפקוד של הפלוגה והם התאימו את עצמם אליו. היחס שלו לסגל הפקוד היה חברי ולא מתנשא. הוא אהב לשתף את הסגל ברעיונותיו וידע גם לקבל במידת הצורך ביקורת בונה.
כשירדנו לקו התעלה לחניון הטנקים- ארזים באזור איסמעיליה בחודש מרץ 1970 יצא לי לשוחח אתו לא רק בענייני צבא אלא בנושאים שונים ומגוונים. גדעון היה איש שיחה מעניין ובקי בתחומים רבים. דיבורו היה תמיד שקט ובטוח, עם חיוך מבויש מתחת לזקנו. כלפי חוץ הוא היה נראה קשוח וקפדן אולם היה לו לב חם. הדאגה לשלומם של המפקדים והחיילים בפלוגה הייתה בראש מעיניו תמיד. הוא לחם במלחמת ההתשה.
חברות אצלו הייתה מחויבות וטוטלית. הוא היה אדם בעל אומץ לב בלתי רגיל. מדי כמה ימים היה גדעון יוצא עם מספר טנקים מהפלוגה על מנת ליזום תקריות אש עם המצרים.
שלושה דברים אפיינו את גדעון. אומץ הלב הבלתי רגיל, המטרה שהוגדרה לו הייתה מקדשת בעיניו את כל האמצעים על מנת להשיגה ותמיד להית ראשון בקרב.
יהי זכרו ברוך !
יהודה בריל 08/10/2017
אין ספק שהיה גיבור, נשארנו שלושה טנקים מפלוגת "חריף" שנכחדה לפני כן בצומת טרטור, לאחר שליוותה את הצנחנים לצליחה, של הסמ"פ עממי, יצחקי ושלי, גדעון שנקרא בקשר "בסין", צרף אותנו אליו ופרצנו פנימה סה"כ 7 טנקים כשאני החמישי, בניסיון הראשון הוא עבר את הצומת, התחילו להיפגע כלים, גדעון נתן פקודה לחזור אחורה ולהתארגן לכניסה נוספת כי הוא פספס את הפנייה מזרחה, התברר ששני כלים נפגעו, פרצנו שנית ואני הכלי השלישי, גדעון פנה מזרחה אחריו הסמ"פ שלו אני קיבלתי פגז מתחת לגחון והכל כוסה בחול, נעצרתי כי לא ראיתי כלום לאחר זמן מה עממי נתן לנו פקודה לחזור אחורה, התברר שענן האבק הציל אותנו מפגיעה. לצערנו לא שמענו יותר את גדעון ולא את הסמ"פ שלו.
אמיתי שריר 08/10/2017
זכורים לי הימים בהם רס"ן גדעון גלעדי ז"ל הגיע לגדוד 79 לצורך ההסבה לשריון.
יהי זיכרו ברוך לעד.
יצחק מאיר שחם שורץ 08/10/2017
הכרתי. הייתי איש צוות בפלוגה פ' של אברהם ברעם. בגדוד של שאול גבעולי. הערצנו את ברעם ואהבנו אותך. מי יתן שובנו ללילות הבהירים במרחבי חולות רביבים. "לישון ילדה, נמים החיילים, כבו המדורות, עולה רק אד עשן…" (אריק איינשטיין)
שמואל גלברט 08/10/2017
יהי זכרם של האחים לבית גלעדי חרות בליבנו וכן כמובן הנופלים.
מנחם כהנא 08/10/2017
הכרתי את שני האחים.את גדעון יותר בחיים האזרחיים מאלו בצבא.בעיקר בתקופה שבה החליט לחזור לשרת.הינו גם באותה יחידה שבה עשה הסבה לשריון .היה בן אדם יחיד במינו .
גד פרידן 08/10/2017
אני קרוי על שמו של גדעון, כמוהו התנדבתי לשרת בנח"ל.
אמא של אקסתי ואחיה נקראו בהשראת התאומים אמנון ותמר גלעדי (נולדו ארבע שנים אחריהם באותו הקיבוץ) וזוכרים היטב את משפחת גלעדי (גם אמנון השני עשה חיל בשירותו הצבאי).
שמח לראות כאן את תמר ומרגש לקרוא חוויות משירות משותף עם האחים.
גידי פרידמן 08/10/2017
דורות של לוחמים יקומו ויחונכו לאור דמותו של גדעון, זאת הנחמה היחידה, אך המשמעותית מאד.
בני שאלתיאל 09/10/2017
גדעון – איש טוב אמיץ ונדיר – בילינו יחד בקורס מפיי"ם וחווינו יחד את ההתשה חלקנו יחד הרבה חוויות – השהות במחיצתו תמיד היתה מעניינת ומאתגרת.
תני גבע 09/10/2017
יהי זכרו ברוך ✡️
ממש כואב לאבד אנשים כל כך מיוחדים.
יואל דיגמי 09/10/2017
דברים שכתב טוביה רביב, מח"ט 600 במלחמת יום כיפור, למשפחתם של אמנון וגדעון גלעדי ז"ל במלאת 50 שנה לנפילתו של אמנון ז"ל
במלחמת יוה"כ גדען נפל בניסיון הראשון לפתיחת ציר "טירטור" (שהיה חיוני לגרירת גשר הגלילים לתעלה), בהמשך היו עוד שלושה נסיונות לפתיחת ציר זה, על ידי יחידות שונות, כולם ללא הצלחה, שהזכור מבניהם הייתה התקיפה של גדוד 890.
רק כעבור שלושה ימים הצליחה חטיבה 600, חטיבתו של גדעון, לפתוח ציר זה ובהמשך להכניס את גשר הגלילים לתעלה. גדעון ז"ל זכה באות הגבורה והפך ל"גיבור ישראל".
בני המשפחה הזאת, כולם (!) אחד – אחד, גיבורים, ותמר במיוחד, בניסיונותיה להקל על הוריה, כולל הבאת נכדה אהובה לעולם כדי לנסות במקצת למלא את החלל.
כל עוד עם ישראל יהיה מורכב ממשפחות עם גנים כאלה שום אויב לא יוכל לנו.
טוביה רביב 29/05/2017
דגן שלום. קודם כל לא שמתי לב שאתה בקיבוץ עברון, חוה ותמיר קריסטל הם חברינו הטובים ביותר, אתה יכול לפנות אליהם. שנית: נדמה לי שאת הסיפר הבא כבר סיפרתי פעם אך הנה הוא שנית. בתקופה שאחרי מלחמת ההתשה ולפני שחרורי בשנת 1971 שימשתי כקצין קשר בגדוד 79 (המגד יעקב לפידות, הסמג"ד אילן מעוז) וגדעון היה מ"פ. אהוד ברק (אז רס"ן) עשה הסבה לשיריון ובמסגרת זאת שירת כמ"פ אחרת בגדוד. בסוף אימון צמ"פ עשינו תרגיל דו צדדי בין הפלוגה של גדעון לזו של אהוד. להפתעתנו לכל מהלך שעשה אהוד, הייתה לגדעון תשובה, והפלוגה שלו הגיעה לשטחים שולטים כל פעם לפני אהוד. כאשר בדקנו איך זה קרה התברר כי גדעון השיג (לא באמצעותי) את תדר הפלוגה של אהוד, כיוון מקלט עזר בטנק שלו לתדר הזה, וידע בדיוק מה הם המהלכים שאהוד מורה לבצע ובהתאם לכך כיוון את פלוגתו. אחרי התרגיל הזה הוסכם כי היחידי (כולל מג"ד סמג"ד) שיהיו להם הוראות קשר של כולם הם רק (!!!) ק. הקשר כי על השאר אי אפשר לסמוך שלא "ידליפו". בכל מקרה זה לימד אותי כמה מתוחכם יכול להיות גדעון, והגביר מאוד את הערכתי אליו. יהי זכרו ברוך לעד. משה רייך 01/02/2017
כמה דברים לזכרו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל בעל עיטור הגבורה.
גדעון שרת בגדוד 79 במלחמת ההתשה. תחילה שרת כמ"מ בפלוגה ג' לאחר מכן עבר קורס מ"פ חזר לגדוד ובחודש אוקטובר 1969 התמנה לקמב"ץ. בחודש פברואר 1970 התמנה למ"פ ב'.
גדעון השתלב די מהר בתפקיד. אני הייתי בתקופה הזאת מט"ק בפלוגה. יאמר לזכותו שהוא ידע להתאים את עצמו לסגל הפקוד של הפלוגה והם התאימו את עצמם אליו. היחס שלו לסגל הפקוד היה חברי ולא מתנשא. הוא אהב לשתף את הסגל ברעיונותיו וידע גם לקבל במידת הצורך ביקורת בונה.
הדאגה לשלומם של המפקדים והחיילים בפלוגה הייתה תמיד בראש מעיניו.
חברות אצלו הייתה מחויבות וטוטלית. כשהפלוגה הייתה בקו התעלה באזור איסמעיליה, גדעון היה יוצא עם מספר טנקים מדי כמה ימים על מנת ליזום תקריות אש עם המצרים.
שלושה דברים אפיינו את גדעון. אומץ הלב הבלתי רגיל, המטרה שהוגדרה לו הייתה מקדשת בעיניו את כל האמצעים על מנת להשיגה ותמיד להית ראשון בקרב. על כל אלו הוענק לו בין היתר עיטור הגבורה במלחמת יום כפור.
יהי זכרו ברוך !
יהודה בריל 08/01/2017
תמיד התאמץ להיות הכי טוב בכל מה שעשה גם כאזרח.
דגן גלעדי 08/01/2017
המ"פ הגבור שלנו במלחמה,דמותו חרוטה בזכרוני לעד…יהי זכרו ברוך
יגאל גרינברגר 03/01/2017
גדעון גלעדי יצא עם הטנקים שלו לסייע לנו בחילוץ פצועים בצומת דיזי. בתקרית נהרגו קצין הקשר של גדוד 79 ומשק קשר נוסף. נהג מילואים נפצע קשה מאוד ואינני יודע מה עלה בגורלו. היינו אז בשרות מילואים ותפקידנו היה ליווי שיירות אספקה למעוזים.
חיים חרמוני 23/10/2016
את גדעון הכרתי באג"ם חט' 401 בשנת 1969 , לראשונה בסיור איתו ראיתי את התעלה… קסם של איש, ישיר, צנוע, ללא מניירות… לנצח אזכור …
חיה זומר 22/10/2016
את האחים הכרתי בגדוד בכל התפקידים היה זיכרם ברך לנצח…
איציק מרמוס 22/10/2016
אני מעלה קווים לדמותו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל בעת שרותו בגדוד 79 במלחמת ההתשה. גדעון שרת כמ"פ בחטיבת המילואים 600 ונפל במלחמת יום כפור בקרבות הקשים בפתיחת ציר טרטור – לכסיקון דבר שאפשר לצנחנים להגיע לאזור הצליחה. על לחימתו באותו לילה הוענקה לו לאחר מותו דרגת רס"ן ועיטור הגבורה.
גדעון הגיע לגדוד 79 בחודש אוגוסט 1967 מהצנחנים בדרגת סמ"ר כדי לעבור הסבה לשריון בעקבות אחיו קצין השריון סרן אמנון גלעדי ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים במסגרת גדוד 46. לאחר ההסבה יצא גדעון לקורס קצינים וחזר לגדוד ושימש כמ"מ בפלוגה ג'. בשלב מאוחר יותר עבר גדעון קורס מ"פיים ובחודש אוקטובר 1969 התמנה לקמב"ץ. בחודש פברואר 1970 התמנה גדעון למ"פ ב'.
גדעון השתלב די מהר בתפקיד. אני הייתי בתקופה הזאת מט"ק בפלוגה. יאמר לזכותו שהוא ידע להתאים את עצמו לסגל הפקוד של הפלוגה והם התאימו את עצמם אליו. היחס שלו לסגל הפקוד היה חברי. הוא אהב לשתף את הסגל ברעיונותיו וידע גם לקבל במידת הצורך ביקורת בונה. הוא לחם במלחמת ההתשה.
כשירדנו לקו התעלה באזור איסמעיליה בחודש מרץ 1970 יצא לי לשוחח אתו מספר פעמים לא בענייני צבא אלא בנושאים שונים ומגוונים כשהיינו בחניון הטנקים- ארזים. הוא היה איש שיחה מעניין ובקי בתחומים רבים. דיבורו היה תמיד שקט ובטוח, עם חיוך מבויש מתחת לזקנו. כלפי חוץ הוא היה נראה קשוח וקפדן אולם היה לו לב חם. הדאגה לשלומם של המפקדים והחיילים בפלוגה הייתה בראש מעיניו תמיד.
חברות אצלו הייתה מחויבות וטוטלית. הוא היה אדם בעל אומץ לב בלתי רגיל. מדי כמה ימים היה גדעון יוצא עם מספר טנקים מהפלוגה על מנת ליזום תקריות אש עם המצרים.
שלושה דברים אפיינו את גדעון. אומץ הלב הבלתי רגיל, המטרה שהוגדרה לו הייתה מקדשת בעיניו את כל האמצעים על מנת להשיגה ותמיד להית ראשון בקרב. על כל אלו הוענק לו בין היתר עיטור הגבורה.
יהי זכרו ברוך !
תמונה מגדוד 79 מפלוגה ב' בהיותו מ"פ.
תמונת מחזור מגדוד 79 שבו נראית פלוגה ב' שלחמה במלחמת ההתשה. ניתן לראות בה גם את הרס"פ אפרים ברהום ז"ל שנפל יחד עם גדעון במלחמה.
יהודה בריל 19/10/2016
גדעון נולד לאב ואם מדהימים. דוד ועדה גלעדי. מלבד אמנון שנפל במלחמת יום הכיפורים נשארה ותבדל לחיים ארוכים אחותו התאומה של אמנון, תמר.
משפחה איכותית שנתנה את נפשה על קיום המדינה. ממש כך.
עדי ליבנת 19/10/2016
אמנון נפל ב"מלחמת ששת הימים" וגדעון נפל ב"מלחמת יום הכיפורים". יהי זכרם ברוך…
דוד פישמן 19/10/2016
קצין קפדן עם לב גדול דואג לחיילים גם ברגעים הכי קשים בקו לא איבד את קור רוחו ויזם הרבה פעולות בקו. בעל אומץ לב אישי בלתי רגיל (שימשתי בפלוגה שלו כמט"ק בקו וכרס"פ בעורף)
יהיה זכרו ברוך
דוד משה 19/10/2016
את גדעון הכרתי באג"ם חט' 401 1969 , לראשונה בסיור איתו ראיתי את התעלה… קסם של איש, ישיר, צנוע, ללא מניירות… לנצח אזכור …
חיה זומר 19/10/2016
את גדעון הכרתי לראשונה בערב 12.10.1973 בעת שגדוד 407 נשלח להתארגנות בציר הרוחב מבדיל ליד טסה שבו ריתכו לנו כנות של מקלעים קיבלנו מזון טרי וסרבלים וציוד שהגיעו ברכבת האווירית מארה"ב שבעת שהגדוד נאסף לשיחה עם עובד, גדעון שלף צנצנת עם נחש ארסי ביותר ואמר לנו שהשטח שורץ בנחשים וניתן לישון אך ורק בתוך הטנק או על סיפון תא המנוע.
יהי זכרו ברוך .
דני קריאף