סמ"ר גולדנברג טובי (יום טוב)

סמ"ר גולדנברג טובי (יום טוב)

נפל ביום 15/10/1973 צומת "לכסיקון" - "טרטור", גדוד 407.

טובי-יום-טוב, בן סוזן וליאון, נולד ביום ג' בטבת תשי"א (12.12.1950), בתל אביב, תאום לאחותו שרה. טובי התחנך בגן-ילדים דתי, החל את חוק לימודיו היסודיים בבית-הספר היסודי "אליאנס" שביפו, וכשהעתיקה המשפחה את מקום מגוריה לאזור פתח-תקוה, למד בבית-הספר היסודי "כצנלסון" שבכפר סירקין. טובי המשיך בלימודים העל-יסודיים במגמת מכשירנות, בבית-הספר התיכון מקצועי "עמל" בפתח-תקוה. בקיץ תשכ"ח עמד טובי בהצלחה בבחינות הבגרות. ילד נאה ושובב היה, וכבר בגן-הילדים ידעו גם חבריו הקטנים וגם הגננת, שאין כטובי מפליא בתעלולים. בבית-הספר התגלה כשובב ומלא חיות. הוא אהב מעשי קונדס, היה מוקד השמחה בכל מסיבה ואירוע חברתי, ולעתים אף השתובב בשעת השיעורים בכיתה. לא פעם נקראו הוריו לשיחה עם מוריו והוא הבטיח לשפר את התנהגותו. באחד מטיולי כיתתו לגליל העליון, בימי בית-הספר התיכון, היה טובי ראש וראשון לחבורה העליזה, שחמדה לה לצון ו"צבעה" את המורים ואת המנהל במשחת נעליים. טובי נענש ונגזר עליו לשוב הביתה לבד; אך הוא נשא את עונשו ונטל על עצמו את מלוא האחריות למעשי החבורה. יחד עם זאת, עמד תמיד בכל הבחינות וזכה לתעודות טובות. פלא היה הדבר בעיני מוריו והוריו, כיצד עמד הנער השובב בלחץ הבחינות ואף משיג ציונים טובים כל כך. הוא היה נער מוכשר מאוד ואף דחה מענק-לימודים בבית-הספר לילדים מחוננים בירושלים, שכן ליבו לא היה נתון ללימודים במסגרת נוקשה. חובב ספורט היה ואהב מאוד לשחק בכדורגל. בכפר סירקין ידעו הכל, שטובי לא יחמיץ משחק כדורגל ביום שישי אחר הצהרים. גם כשהיה חולה ותשוש, הופיע בבגדי התעמלות במגרש הכדורגל. בשבתות הלך לחזות במשחקי הכדורגל של הקבוצה הנערצת עליו, ולא נמנע אף מלנסוע למקומות מרוחקים כדי לחזות במשחקיה. בשעות הפנאי עסק טובי בציור. הוא הצטיין בשרטוט ועיטור, וקישט בקפידה את קירות חדרו ואת קירות כיתתו בבית הספר. ערב גיוסו לצה"ל היה נער תמיר וצנום, בעל בלורית שחורה ועיניים שחורות, שובבות.

טובי גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1968. משאת נפשו הייתה להיות צנחן. אמו הפצירה בו לוותר על כך, והוא התנדב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס נהגי טנקים ובקורס תותחני טנקים, וסיים את הכשרתו בשניהם בציון גבוה. זמן-מה עשה בקו התעלה. אחרי-כן שירת בצפון ונימנה עם כוח צה"ל, שחדר לכפר לבנוני וטיהר אותו ממחבלים. טובי נודע כחייל מסור ואמיץ, שהיה אהוב על חבריו ועל מפקדיו כאחד.

בנובמבר 1971 השתחרר טובי מהשירות הסדיר בדרגת סמל, ונכנס לעבוד בתעשייה האווירית. הוא חסך כסף, טייל באירופה ותכנן מסע עם ידידים ברחבי ארצות-הברית. בספטמבר 1972 נסע טובי למינכן כדי לחזות בתחרויות האולימפידה. בקיץ 1973 רכש מכונית מכספי חסכונותיו, אך נהנה מן הנהיגה חודשיים ימים בלבד. כל התכניות נקטעו בחודש אוקטובר.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, התדפקו על דלת ביתה של משפחת גולדנברג שני שליחים: חייל הביא לטובי צו-קריאה, ואיש התעשייה האווירית בא להזעיקו למקום העבודה. טובי הצטרף ליחידתו, ולפני צאתו מהבית אמר: "כשאחזור מן המלחמה אמשיך לעבוד בתעשייה." הוא נשלח לחזית הדרום, לחם כתותחן טנק בקרבות סיני, באומץ לב ובמסירות לחבריו הלוחמים. בליל כ' בתשרי תשל"ד (15.10.1973), נפגע מטיל בקרב הפריצה לדוור-סוואר. תחילה הוכרז כנעדר, אך לימים הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בפתח-תקוה. השאיר אחריו אב, אם ואחות-תאומה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד יחידתו: "ביחידת השריון בה שירת, הצטיין טובי במילוי תפקידו כתותחן בטנק, ובלט בכושרו המקצועי ובאחריותו הרבה. פלוגתו פרצה בראש הכוחות ופילסה את הדרך לכוחותינו הבאים אחריהם בקרב נועז ואכזרי. בקרב זה נפל טובי."

טובי. שרתנו בגדוד 46, פלוגה ח', מאז סיום המקצועות, אצל עמוס אונגר. במוצב כברית היינו במחלקה 2 של מנשה זילכה שטובי העניק לו את הכינוי "חיוך תירס", על שום שיניו הסדורות בפיו… יחד עם יעקב קרמרסקי, טובי היה בצוות של זילכה, טנק 2. היה לו חוש הומור יוצא דופן ואיש לא עמד מול הצחוק שלו. לכולנו היו שירים מועדפים בעת ההיא. השיר של טובי היה "עשיני אי" של ג'ו דולן. כשזה נשמע ברדיו, אם וכאשר היתה קליטה, כולם היו משתתקים כי ידענו על אהבתו לשיר. לאחר שסיימנו את הישיבה בתעלה, עלינו יחד לקמ"ט אבל ניפו מהקורס קבוצה לטובת קורס מדריכי קשר בבסל"ש וכך המשכנו יחד עד תום השירות. אהבתי את האיש השמח הזה שלצד ההומור עשה עבודה רצינית ואחראית כמדריך. היינו חבורה שלמה שהתגלגלה במילואים לחטיבה 600 ממדור קשר וחלקם נפלו במלחמת יום הכיפורים. בין השירים שאני שומע דרך קבע באוספים שלי נמצא גם השיר של טובי, אותו אני שומע לאורך כל השנה. טובי נמצא איתי תמיד. האיש מפג'ה, כפי שקראנו לו. המומחה למכניקה עדינה.
עופר עידן 12/12/2018


טובי. בילינו יחד בפלוגה ח' של עמוס אונגר בצמ"פ. כחייליו של מנשה זילכה במחלקה 2 הוצבנו במוצב כברית וטובי היה נהג בצוות 2 של המ"מ יחד עם יעקב קרמרסקי ומאיר בלטר. טובי היה משוגע לשיר אחד: "עשיני אי" של ג'ו דולן. היה לו חוש הומור אינסופי ולמפקד המחלקה הצמיד את השם "חיוך תירס", בגלל השיניים שלו… אי אפשר היה להיות עצוב או מצוברח ליד טובי. כשעלינו לקמ"ט, בבית הספר לשריון, טובי הופרש עם חבורה נוספת לקורס מדריכי קשר ויחד עוד בילינו תקופה ארוכה. אהבתי לעבוד עם טובי כי למרות ההומור, הוא היה רציני מאוד בעבודתו. כאשר אני מקשיב למוסיקה של השנים ההן, ג'ו דולן מעלה דמעות בעיניי. דמותו של טובי לנגד עיניי, צחוקו וחברותו הנדירים.

עופר עידן 12/12/2017


היתה לי הזכות להיות המט"ק של נחום הנהג, טובי גולדנברג התותחן וחיים רזמיבש מאז אימון ההקמה של החטיבה ב1970.
נפרדתי מהם בשבת לאחר שבוע בבלימה בציר עכביש.
נפרדתי מהם לנצח כשיצאתי הביתה לברית של בני ודודי החליף אותי….
אמנון פישר 01/01/2016


לזכר, נחום לניאדו, רזמיבש יהושוע, טובי גולדנברג

ב 15 לאוקטובר בבוקר עברתי לפקד על טנק 3א
השתייכנו לגדוד 407 פלוגה ב בפיקוד גדעון גלעדי ז"ל.
לא ממש הכרתי את אנשי צוות הטנק , אך כולם היו מדריכים שלי בקורסים השונים בסיס השריון בג'וליס.
נחום לניאדו נהג הטנק שירת כמדריך במדור נט"ר (נהיגת טנקים).
רזמיבש יהושוע הטען בטנק, שירת כמדריך במדור קשר.
טובי גולדנברג התותחן בטנק שירת כמדריך במדור תותחנות.
עשינו הכירות,
לניאדו סיפר שהוא לומד תעשיה וניהול בטכניון ותוך כדי הלימודים עובד במקצועו במפעל מיכלי כרמל.
לניאדו נשוי טרי הראה את תמונת אשתו יושבת על הדשא בשמלה לבנה.
רז, למד כלכלה, בחור ישיבה נעים הליכות מבני ברק, מופת לשילוב תורה ושירות צבאי משמעותי.
טובי עבד בתעשייה האווירית, בחור זריז אופטימי ובעל חוש הומור.
עם רדת החשיכה חצינו מעבר דיונות מול אגם המר בתפר בין הארמיה המצרית השנייה והשלישית והגענו לכביש התעלה "לקסיקון".
נענו בחשיכה צפונה. בסביבת חצות נתקלנו במארב נ"ט וטנקים בצומת לקסיקון טרטור, נפגעו טנקים וחלו לבעור ופיצוצי תחמושת מכל עבר.
פינינו את ציר נחלה בו התקדמו כוחות חי"ר והחלו בחציית התעלה לעבר המצרי.
ירו עלינו טילי סאגר ממזרח, הצלחנו להתחמק מטיל שנע לעבר הטנק וריסק את כוונות התותחן, טובי עבר לכוון דרך הטלסקופ.
נענו הלוך ושוב בניסיונות לפרוץ את הצומת, כדי לאבטח את אזור הפריצה. באחת הפעמים נורה טיל לכיוון הטנק של גדעון, השבו אש בטווח קרבי ופגענו.
הטנק שלפנינו נפגע והתפוצץ, הצוות מנה את השמות והספיד אותם, לאחר המלחמה נודע שהספיקו להיחלץ ללא פגע.
מדי פעם יצאתי מהצריך כדי לחלץ את המקלע שנתקע, החברה דאגו לי וביקשו שאפסיק.
הבחנו בניצוץ פנס מהצומת, חזרנו וחילצנו את אנשי הטנק, היינו 8 בטנק והייתה שימחה גדולה למרות הצפיפות. נעתי לאחור ובהזדמנות ראשונה הורדתי את המחולצים כאשר הגענו לזחלמים באזור לקקן.
בסביבת השעה שלוש לפנות בוקר עדיין חשוך, התארגנו שוב לפריצת הצומת. כבר ידענו שניפגע ודיברנו על כך איך נערכים.
הצוות חיזק אותי, הכנו פגז לירי לכיוון המשוער של המארב, נענו ונפגענו. זכור לי בוהק הפגיעה בצריח ומכת ההתנקשות וזהו, הועפתי פצוע מהטנק.
לאחר אשפוז, חזרתי לגדוד, נודע לי על האבדות של הפלוגה ושרק טנק אחד נשאר ללא פגע, הבנתי שטובי, רז ולניאדו לא שרדו את הפגיעה.
הלילה ההוא ואנשי הצוות היקרים מלווים אותי בכל השנים. מדי פעם מתגנבת המחשבה מה היה אילו.
זכרם לעד.
דוד זינגר  18/05/2016


תודה על איזכור החברים היקרים הללו. טובי אכן היה מדריך עם רזמיבש [נחשוני] במדור קשר. עמם במדור היו גם מוטי טל, ג'רי ברגמן ועמיחי נודלמן שהגיע למדור לקראת שחרורנו מהמדור ומצה"ל. רזמיבש היה אדם מבריק וחכם, עם חוש הומור דקיק ומיוחד. טובי היה מכניס אווירה שמחה עם כניסתו לחדר, בזכות ההומור הנצחי שלו. האבדן של כולם בלתי נתפש בכל קנה מידה, לגבי כל אחד ואחד מחברים אלו. זכרם שמור אתנו לעולמים.

מנוחת שיזוף בשבת, פלוגה ח' ברפידים, 1969: טובי מימין למרכז יושב חצי זקוף

מנוחת שיזוף בשבת, פלוגה ח' ברפידים, 1969: טובי מימין למרכז יושב חצי זקוף.

יציאה לחופשה ממוצב כברית: ראשו של נדב ורדי מציץ מימין. לידו מאיר בלטר, אחר כך טובי גולדנברג וחיים ורטהיימר. עומדים למטה דב הירש ואברהם גורביץ, המקור לתמונות שראיתם. היינו ילדים, כולנו.

יציאה לחופשה ממוצב כברית: ראשו של נדב ורדי מציץ מימין. לידו מאיר בלטר, אחר כך טובי גולדנברג וחיים ורטהיימר. עומדים למטה דב הירש ואברהם גורביץ, המקור לתמונות שראיתם. היינו ילדים, כולנו.

עופר עידן 18/05/2016