אהוד, בן רות ודוד, נולד ביום ד' באייר תשי"ג (19.4.1953) במנצ'סטר שבבריטניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשט"ז (1956). בארץ למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ נוה-ים ובבית-הספר החקלאי בכפר-גלים. הוא היה תלמיד חרוץ ואהב ללמוד. כיוון שהיה עליז, אופטימי ומוכן תמיד לעזור לזולת, התחבב על נקלה על מוריו ועל חבריו לכיתה. הוא היה ממושמע והצטיין במסירות ובאחריות בביצוע כל המשימות שהוטלו עליו בבית-הספר החקלאי. בן מסור היה להוריו, דואג למשפחתו, ישר ובעל מצפון. הוא היה חובב ספורט, אהב לשחות ונהג לצאת לטיולים ברחבי הארץ עם אנשי תנועת המושבים. יפה תואר היה ובעל שיער בלונדיני.

אהוד גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1971 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס נהגי-טנקים ובקורס תותחני-טנקים, נשלח לשרת באחת מיחידות חיל-השריון בדרום הארץ. זמן קצר אחרי-כן נשלח לקורס קציני שריון.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, שימש בתפקיד קצין-קישור של גדוד טנקים. הוא דרש ממפקדיו לצרף אותו אל הכוחות הלוחמים והתנדב לשמש כנהג-טנק, על-אף תפקידו. הוא לחם עם אנשי יחידתו בקרבות הבלימה הקשים בסיני. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), באזור צומת "לכסיקון", נפגע בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב הבונים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה והוענק לו "עיטור המופת" על אומץ לבו ועל התושייה והדבקות שציינו את פועלו בקרבות, וזה נוסח העיטור: "לאות ולעדות כי 2138748 סג"מ דוניגר אהוד (הווארד) גילה אומץ לב הראוי לשמש מופת. תיאור המעשה: סג"מ אהוד דוניגר ז"ל שירת בתפקיד קצין-קישור של גדוד-טנקים. עם פרוץ מלחמת יום-הכיפורים דרש ממפקדיו להצטרף לכוחות הלוחמים. סג"מ אהוד דוניגר ז"ל התנדב לשמש כנהג טנק, על-אף תפקידו ודרגתו כקצין, עד לנפילתו בקרב. במעשהו זה גילה אומץ-לב, תושייה ודבקות במשימה למופת."

בחוברת שיצאה לאור מטעם המושבים השיתופיים ובביטאון תנועת המושבים פורסמו מאמרים לזכרו. כתב חברו: "לאהוד היו כל הנתונים וכל הסיכויים להצלחה בחיים. הייתה לו גישה רצינית ואחראית לדברים שהוטלו עליו, מצב רוח נוח, נכונות לעזור לזולת וכושר תפיסה ומעשיות. כל אלה עמדו לו בדרך החיים הקצרה שהספיק לעבור. אכזרי הגורל אשר פגע בו והשמיט במכה אחת את כל התקוות המבוססות שלו, של משפחתו, של משקו ושל כל מכריו וחבריו הרבים."