חנן, בן שושנה ומאיר, נולד ביום ט"ז באב תש"ט (12.8.1949) בקיבוץ העוגן וכשהיה תינוק עברה משפחתו לקיבוץ שמרת והיתה ממקימי המשק. בבית-הספר היה חנן תלמיד נוח, אהוב וחביב על הכל. כשהיה תלמיד בכיתה י"ב פרצה מלחמת ששת הימים, ויחד עם בני מחזורו עזר חנן בעבודות שונות במשק, כשחבריו יצאו לשירות במלחמה. חנן היה עלם תמיר, נאה וטוב-לב. מטבעו היה ישר, נאמן ורודף שלום. מעולם לא ראוהו מתרגש או מתרגז ואף פעם לא איבד את שלוות רוחו. חבריו למשק מספרים עליו, שניסו לעתים קרובות להוציא אותו משלוותו והוא השיב להם בחיוך. הוא היה ספורטאי מעולה ובעיקר אהב לשחק בכדורעף.

חנן גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1967 והתנדב לקורס טיס. אחרי שלושה שבועות של מבחנים, החליט לעבור לשריון. בחיל-השריון השלים אימון בסיסי והוכשר כנהג טנק. אחרי מספר חודשים השלים קורס תותחנים והוסמך כתותחן טנק. אחרי תקופת שירות ביחידה השתלם בקורס למדריכי שריון והוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. בתקופת שירותו בצה"ל הצטיין ביעילותו ובשלוות נפשו. כל חבריו זוכרים אותו כמדריך מצוין וחבר טוב. בהערכת המפקד, שנכתבה עם שחרורו נאמר: "מפקד ומדריך טוב, מהימן ומסור לעבודתו."

בסוף אוקטובר 1970 שוחרר חנן מהשירות הסדיר והוצב ביחידת מילואים. לאחר השחרור שב חנן למשק ונשא לאישה את חברתו יהודית. ימים רבים אהבו זה את זה ובחופשותיו מהצבא היה עובד במטבח כדי להיות במחיצתה. לאחר נישואיהם נסעו יחד לסיור באירופה ושבו ממנו מלאי חוויות נפלאות. חנן עבד בנגריית המשק והיה ממקימי חוג השיט של הקיבוץ.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא חנן להצטרף ליחידתו, שנשלחה במהירות לגזרה המרכזית בסיני והשתתפה בקרבות הבלימה במשימות לחימה וסיור. בקרב שהתחולל ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נגד כוחות המצרים באזור "החווה הסינית", נפגע הטנק של חנן והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ שמרת. השאיר אחריו אישה, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

כתב עליו מפקדו: "הצטיין במילוי תפקידו, בלט בכושרו המקצועי באחריותו ובמסירותו הרבה לתפקידו ולצוות הטנק כולו." במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון משה דיין: "חנן ז"ל שירת בחיל-השריון. הוא היה חיל מסור וחבר נאמן. כל מי שהכירו –אהבו". קיבוץ שמרת הוציא לאור חוברת לזכרו.