יאיר, בן חסיה ומנחם, נולד ביום כ"ז באב תש"י (30.7.1950) בתל-אביב. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "הכרמל" ואחרי-כן עבר לקיבוץ החותרים ולמד שלוש שנים בבית-ספר בקיבוץ שעל חוף הים. שם הלכה וגדלה אהבתו לים, ומשחזר לתל-אביב הצטרף לאגודת יורדי-הים "זבולון" ואף השתתף מטעמה בשיט סירות לקפריסין.

יאיר גויס לצה"ל במחצית פברואר 1969 והתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון ושם השלים בהצלחה קורס נהג טנק וקורס תותחן טנק ולבסוף הוסמך כטען-קשר. את רוב תקופת שירותו עשה בסיני בפעילות מבצעית ועל כך הוענק לו "אות השירות המבצעי". הוא מילא את תפקידו במסירות ועשה ככל יכולתו למלא את המשימות שהוטלו עליו בנאמנות ובקפדנות.

בחודש אפריל 1972 שוחרר יאיר מהשירות הסדיר והחל לעבוד בתעשייה הצבאית. שם קנה לו ידידים רבים שחיבבוהו ואהבו להיות בחברתו. תמיד שמר אמונים ליחידתו הוותיקה וביקש שיציבו אותו בשורותיה גם בשירות מילואים. ואמנם, הוא נקרא לתקופות של שירות מילואים ביחידה זו.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף עם יחידתו בקרבות הבלימה והפריצה העקובים מדם נגד המצרים. בקרב שהתחולל ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973) לא הרחק מצומת "מיסורי", נפגע הטנק שלו מטיל והוא נפל. תחילה הוכרז כנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית-שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב התנחומים למשפחה ציין מפקדו, כי לולא מלחמת הגבורה של יאיר וחבריו, לא הייתה לנו תקומה.